מלאו את הפרטים הבאים

האם עיצוב הוא אמנות?


האם העובדה שעיצוב נשלט על-ידי כללים
הופכת אותו לחסר יצירתיות, בהשוואה לאמנות?

 

מאת: ד"ר ענת קליין

ספרות מחקרית ענפה על עיצוב בחמישים שנה האחרונות מצביעה על סדר וכללים, הנכפים על סיטואציות עיצוב מורכבות, כאלה המנחים עבודתם של מעצבים. אך האם העובדה שעיצוב נשלט על-ידי כללים הופכת אותו לחסר יצירתיות, בהשוואה לאמנות? Janet McDonnell1 מרצה בקולג' Central Saint Martins לאמנות ולעיצוב של אוניברסיטת לונדון, טוענת, כי לא כן. היא מביאה נימוקים של חוקרים שונים, ומדגישה דווקא את הדמיון שבין עיצוב לאמנות.

אמנם, עיצוב, הוא תהליך של פתרון בעיות, לפי Rowe2, הנקבע על-ידי בחירת עקרונות מארגנים. סדר יישומם של עקרונות העיצוב, לדעתו, הוא בעל ההשפעה המשמעותית ביותר. "סגנון העיצוב" הוא מדגיש, "מבוסס על תהליך ולא על תוצאה של עיצוב," בדומה לטענתו של Tonkinwise3.

"אמנם נכון, כי מצופה מאמנים, שלא יתחשבו בקהלים ולא יושפעו משיקולי כדאיות כלכלית", טוענת McDonnell Janet.
"אולם
, גם לאמנים ישנם כללים. לא רק למעצבים ולאדריכלים"

 

לטענת McDonnell, מדובר בכללים שהם קובעים לעצמם, כאלה שעדיין מוסיפים ומאפשרים יצירתיות והטבעת חותמם הייחודי. יחד עם זאת, McDonnell מדגישה, כי יש לזכור, שאמנים קובעים את האתגרים האישיים שלהם ובזאת משתייכים ל"מומחים היצירתיים" שCross4 מדווח עליהם כעל פותרי בעיות. לאורך הדרך הם פותרים בעיות כדי לבצע את כוונותיהם וכדי לענות ולמלא אחר סטנדרטים שקבעו לעצמם. לפיכך, ניתן לראות בעבודתם כמה הקבלות לאוריינטצית "הפתרון" של המעצבים, אומר Lawson5.

גם אם המושג "בעיה" איננו קונספט שימושי בהקשר לאמנויות היפות (fine art), ניתן לצפות שהמאפיין הבולט בהקשר לאמנויות היפות הוא החופש ליצור בדיות fictions', הן במסגרת הדרישות של התחום או כלליו והן בשבירת כללים אלה בשירות היצירה. מרגע שתחום זה הטיל וכפה את כלליו, הוא שירת את מטרותיו.

עוד מוסיפה McDonnell ואומרת, כי אם נוכל לשפוך אור על האסטרטגיות של העוסקים באמנויות היפות, מקום שבו בולטים יצירתיות והיעדר שיקולי כדאיות והתחשבות בקהלים, או אז, נוכל לקבוע כללים וסדר שיקלו על יצירתיות בעיצוב.
לדבריה, מצפים שאמנים, אמנם, לא יתחשבו בקהל הלקוחות רק בשל שיקולים כלכליים. יחד עם זאת, לטענתה, גם לאמנים ישנם כללים. לא רק למעצבים. כללים שהם קובעים לעצמם, כאלה שעדיין מוסיפים ומאפשרים יצירתיות והטבעת חותמם הייחודי.

האם עיצוב פנים דירות והלבשת הבית אינם בבחינת מעשה יצירתי?
האם אינם מעשה אמנות?

 

כדוגמה, מביאה McDonnell שיתוף פעולה בין שני אמנים, Ellard ו – Johnstone, העוסקים ביצירות קולנועיות, אדריכלות אור ועוד. דוגמה זו עוסקת במחקר על תיעוד שיחות יזומות ביניהם על תהליך עבודתם המשותף, כיצד הגיעו בו לכדי יצירת כללים, שאפשרו להם את שיתוף הפעולה היצירתי והפורה ביניהם. מחקר זה נעשה במטרה לערוך השוואה של עבודתם כאמנים, עם הליכי עבודתם של מעצבים. Ellard ו – Johnstone שיתפו פעולה בתחומים שונים של האמנויות היפות. עבודותיהם כללו מיצגי וידיאו בקנה-מידה נרחב, עבודות של אדריכלות תאורה, סרטים ורישומים, שכולם הוצגו באופן נרחב בגלריות ובמוזיאונים. בשנים האחרונות הם חברו יחד ליצירת סרטים של 16 מ"מ.

למטרת המחקר הם התבקשו לנסח בשיחותיהם כיצד הם כפו והטילו סדר על עבודתם. מטרת השיחות האלה הייתה לבחון את קווי הדמיון וההבדלים באסטרטגיות שבהן הם משתמשים כדי להטיל "אילוצים מאפשרים" על הפרוייקט. "אילוצים מאפשרים" מוגדרים כאמצעים שרירותיים, פרגמטיים (מעשיים), אסתטיים ואחרים, שאמנים ומעצבים כופים כדי ליצור קוהרנטיות (קשר הגיוני ורציף) בעבודה, או כדי ליצור כללים לתהליך העבודה. התפקיד של אילוצים אלה, כל מה שהם יוצרים, תוך כדי תהליך עבודה – הפוטנציאל לחופש יצירתי בתוך הגבולות והמסגרות שנכפו.

במהלך המחקר נערכו תצפיות אחר הדרכים שבהן הם שיתפו פעולה זה עם זה בעבודה על פרוייקט קולנועי, סרט 15 מ"מ, ועל השיחות ביניהם אודות התהליך היצירתי שבאמצעותו נעשו עבודות אלה. המחקר התייחס להחלטות שלהם כאל קביעת אילוצים ולפוטנציאל היצירתי שרק נקבע תוך כדי עבודה על הסרט, ברגע שהוחלט על משטר כללים מסויימים. לדוגמה, מה שאחד מהם תיאר כ"קצבים" (ריתמוסים), הקובעים את הדרך שבה תופשים את צילומי הסרט וחושבים עליהם.

לעומת זאת, Austin Knight נחרץ בדעתו, כי עיצוב איננו אמנות
לטענתו, אלו שני תחומים שונים במהותם, וקיימים ביניהם הבדלים ברורים:
הם מיושמים דרך מערכי מידע שונים, נוצרים בתהליכים שונים
ומבצעים פונקציות שונות

 

לעומת זאת, Austin Knight6 – מעצב מוצר בגוגל, מנטור באוניברסיטאות קולומביה וסטנפורד, נחרץ בדעתו, כי עיצוב איננו אמנות, גם אם שני התחומים חולקים איכויות חופפות, כגון יצירתיות. לטענתו, אלו שני תחומים שונים במהותם, וקיימים הבדלים ברורים ביניהם. הם מיושמים דרך מערכי מידע שונים, הם נוצרים בתהליכים שונים, ומבצעים פונקציות שונות. לדבריו, "יותר מהכל האמירות האלה מעידות, כי החלטות עיצוביות לא יכולות להתבסס בלעדית על אינטואיציה, דעה או אגו. עיצוב צנוע הוא עיצוב טוב".

תחילתו של הבלבול הוא בעובדה שמעצבים (בחלקם) בדומה לאמנים, יודעים לצייר/לאייר/לרשום. אלא שעבור מעצבים היכולת של רישום או שירבוט היא צורת חשיבה וסיעור מוחiת. זו דרכם לעשות ויזואליזציה לפתרון יצירתי עבור לוגו, פוסטר, כסא, אתר אינטרנט או פנים של חדר ילדים. למרות העובדה שהכלים בהם משתמשים מעצבים ואמנים נראים דומים – עפרונות, עטים, תוכנות גראפיות וצבעים – השיטות, תהליך העבודה והמטרות שונים מהותית.

מקובל לטעון, כי אמנות עומדת בפני עצמה, כביטוי יצירתי, לא תלוייה במטרה. אז האם העובדה שלעיצוב יש מטרה – הופכת אותו ללא יצירתי? כך, לדוגמה, האם העובדה שעיצוב פנים דירות צריך לענות על צרכים ודרישות הופכת אותו ללא יצירתי?

לפי Knight, מעצבים טובים הם פותרי בעיות בעיקרם. הם מחפשים את היעד, הקהל, מאפיינים טכניים וניואנסים אסטרטגיים של משימה לפני שהם ניגשים למלאכה הגראפית. ולכן, הוא ממליץ: "בפעם הבאה כשאתם עובדים מול מעצב, תתחילו מסקירת המטרות שלכם לפני שאתם צוללים לשיח על צבעוניות וגופנים". אם כך, האם זה אומר שעיצוב איננו מלאכה של יצירתיות? של נראות? של אסטתיקה? ואין בה כל מקום לביטוי ופרשנות? לא זאת הכוונה, לדבריו. לטענתו של Knight, בניגוד לאמנות – העיצוב לא מתחיל באסתיקה ולא מסתיים בה. הוא מפרט מספר הבדלי יסוד כדי להקל על האבחנה בין עיצוב לאמנות.

הבדלי יסוד בין עיצוב לאמנות

 

א. לאמנות ולעיצוב מטרות ויעדים שונים

אמנות היא דרך לביטוי עצמי. ככזו, הערך שלה מוכל כולו בתוך גבולות הביטוי – האמנות. לעומת זאת – עיצוב נמדד בשימושיות. הערך של עיצוב תלוי במשתנים חיצוניים – בעיקר איזו מטרה הוא משרת ואת מי הוא משרת.

אמנות היא על פרובוקציה. אמנות גורמת לכם לחשוב, היא מאתגרת את הנורמה. באמנות שואפים להצית את הרגש, ליצור מחלוקת ולהביא לידי ביטוי את זהות היוצר. אמנות מגבירה חיכוך, לטוב או לרע.
עיצוב, לעומת זאת, שואף ליצור הקלה. הוא יאפשר לכם לחשוב פחות. הוא לא מיועד לעורר מחלוקת, אלא כדי לשרת פונקציה מסוימת. עיצוב מטפל באתגרים קיימים, משפר יעילות ומשרת תועלת. עיצוב מקטין חיכוך, לטוב או לרע.

אמנות היא מסע אל הלא נודע. זינוק אמיץ אל התהום של חקר נושא חדש, סגנון ואמירה. אמנות היא קפריזית. לעומת זאת – עיצוב עוסק בהתבוננות ובשיפור הקיים. מעצב מחפש פתרונות שעבדו טוב בעבר וישפר אותם בהדרגה. עיצוב יהפוך מחדש לשימושיים עקרונות קיימים. עיצוב יחדש על בסיס ולא מתוך ריק או וואקום. עיצוב הוא מחושב.

אמנות היא סביב הערכה. היא גורמת לכם להעריץ, להרהר או לתעב. האמנות הטובה ביותר היא כזו שמגיעה ממעמקי האמן, היא משקפת את היוצר. עיצוב, לעומת זאת הוא סביב פונקציה. עיצוב עוזר למשתמש לבצע פעולות או לנווט במערכות. העיצוב הטוב ביותר הוא כזה שמגיע מהבנה עמוקה של המשתמש. עיצוב מוצלח הוא השתקפות צרכי הקהל.

אמנות ממוקדת ביוצר || עיצוב ממוקד במשתמש

 

ב. אמנות ועיצוב שונים במקורות המידע

היות ואמנות היא צורת ביטוי אישי, היא יכולה לבוא מהיוצר לבדו. כאמנים, מקור המידע ליצירה שלכם יכול להיות אתם עצמכם. הביטוי העצמי שלכם. לעומת זאת, היות ועיצוב הוא על מימוש ושימוש, הוא חייב לבוא ממקורה של המטרה ומהמשתמש שאותה המטרה משרתת. מעצבים צריכים להשתמש במקורות מידע מגוונים שכמעט תמיד לא באים מהמעצב לבדו.

עם ההבשלה התמידית של תהליכי המחקר ומקורות המידע שמעצבים משתמשים בהם, מימוש העיצוב מתאפיין יותר ויותר באובייקטיביות, למרות שפעם נחשב לסובייקטיבי. כשעיצוב מוגש למשתמשים, ניתן למדוד את הביצועים שלו ולבחון אובייקטיבית את יעילותו. לא כך עם אמנות. צופה אחד יכול לאהוב יצירת אמנות במקביל לאחד אחר שאפילו יתעב אותה. אמנות הייתה, ותמיד תישאר סובייקטיבית.

אמנות היא סובייקטיבית || עיצוב הוא אובייקטיבי

 

ג. ליצירתיות תפקידים שונים בעיצוב ובאמנות 

יצירתיות, על אף היותה תכונה חופפת לעיצוב ולאמנות, יש לה תפקיד שונה ומימושים שונים מהותית. יצירתיות בעיצוב טוב היא לא רק לשם היצירתיות. עיצוב יכול להיות יצירתי גם כאשר הוא משרת מטרה או פותר בעיה. לעומת זאת – אמנות יכולה להיות יצירתית רק לשם היצירתיות, כשזה הערך שהיא מעניקה.

עיצוב יוצא דופן או יצירתי לא צריך להיות מושא לגאווה בפני עצמו. גאווה בעיצוב צריכה להתעורר כאשר בדרך יצירתית מצליחים לפתור בעיה באופן מוצלח יותר. אמנים, לעומת זאת, יכולים להיות מלאי גאווה מיצירתם רק משום שהיא מבטאת את היצירתיות שלהם כשונה – וזאת, הודות לעובדה שיצירתיות היא הערך שאמנות ממלאה. הערך מתקיים בתוך עצמו.

אמנות מבטאת יצירתיות || עיצוב ממנף יצירתיות

 

ד. לעיתים הגבולות מיטשטשים בין עיצוב לאמנות

העולם אינו שחור ולבן, וככל האפורים, גם אמנות ועיצוב יכולים להיות חופפים ולשאוב אינטרסים זה מזה. במובנים רבים, אמנים תלויים בקהל שלהם – אם זה לאישור, פופולריות ואפילו מכירות. זה בולט במיוחד לצופים חוויה מסוימת, עד כדי כך שכמעט וניתן לומר שהחוויה ”עוצבה“ עבור הצופה. במובן הזה, אמנות היא בהחלט יותר עבור הקהל (או המשתמשים) מאשר עולמו הפנימי של האמן.

לחילופין, עיצוב יכול להיות בעל אופי אישי ואומנותי. מעצבים מערבים את החוויות האישיות שלהם והיצירתיות שלהם בעיצוב, בדומה לאמנים. למעצבים טובים יש יכולת להטמיע סגנון ויזואלי באופן שלא רק מחזק את הפונקציונליות של המערכת, אלא גם מספק משיכה ואסתטיקה לחוויית השימוש. לא קשה למצוא עיצובים ”יפים“ שמכילים אלמנטים בעלי השראה אמנותית. אסתטיקה, לפיכך, היא בהחלט בעלת תפקיד בעיצוב.

עיצוב ואמנות גם נפגשים

 

ה. תפקידה החשוב של אסתטיקה בעיצוב ובאמנות

כשמתחילים להביט על הנושא בצורה הזו, נראה שכמעט מיידית עיצוב ואמנות מכילים אלמנטים משותפים, והם אכן מכילים בחלקם.
אולם – כדי לאבחן אם יצירה כלשהי היא תוצר של עיצוב או של אמנות, חייבים תחילה לבדוק מהו התהליך שבו נוצרה היצירה/ המוצר. התהליך הוא זה שמבדיל בין עיצוב לאמנות. היות ואסתטיקה היא הדוגמה הכי מתבקשת לגבי המקום שבו חופפים עיצוב ואמנות, Knight מבקש להבהיר כיצד אסתטיקה משחקת תפקיד בעיצוב:

  • אם מוצר הוא פונקציונלי ונעים אסתטית, הוא כנראה יצליח.
  • אם מוצר הוא פונקציונלי, אבל לא נעים אסתטית, הוא עדיין יכול להצליח.
  • אם מוצר הוא נעים אסתטית, אבל לא פונקציונלי – הוא יפסיד.

כפי שניתן לראות, בעיצוב – אסתטיקה תלויה לחלוטין בפונקציונליות. בעוד שאסתטיקה יכולה לחזק עיצוב, היא לא הכרחית להצלחתו באותה מידה שבה הכרחית פונקציונליות. בדומה, אסתטיקה חייבת לנבוע משימושיות העיצוב. אחרת, העיצוב יכול להיות מושך אבל לא שימושי (ועל כן לא מספק ערך אמיתי).
לעומת זאת, כל המשוואה הזו לא מתקיימת ולא רלוונטית באמנות.

עיצוב אסתטי אך לא פונקציונלי נידון לכישלון

 

ו. אגו בעיצוב ובאמנות

אם מהרהרים בעקרונות שנסקרו למעלה, ניתן לראות עד כמה הם מתנגשים עם הקונספט "אגו". עיצוב מיסודו הוא מאבק מתמשך בדיכוי האגו. בעיצוב אפשר להרחיק לכת ולומר, כי אגו הוא המגבלה המתבקשת והנפוצה ביותר שמעצב מתמודד איתה, ובייחוד בשלבים מוקדמים בקריירה שלו.

עיצוב טוב הוא עיצוב צנוע. איך ממומשת צניעות בתהליך העיצוב? לטענת Knight היא תראה לנו, המעצבים, כמעט תמיד, שההנחות שלנו, למרות שהן מבוססות, הן, בעצם, מוטעות. לא משנה כמה מומחה המעצב, הוא פשוט לא יכול להתחרות בקולקטיב ההמוני שהוא ”בסיס משתמשים“. מעצבים דגולים אומרים, כי צניעות היא האיכות הכי גדולה שיכולה להיות למי שמעצב חווית משתמש.

צניעות בעיצוב מתבטאת באופנים הבאים:
1. מעצבים יוצרים תוצרים שאמורים לשמש את מטרות המשתמש. עיצוב מתמקד במשתמש ולא במעצב.
2. על מנת להפיק עיצוב שמשרת נאמנה את מטרתו, הוא צריך להיות מבוסס על מידע חיצוני ומחוזק על ידיו. מעצבים לא יוצרים באורח קסם יצירות מופת, הם אוספים ומפרשים מידע שמאפשר להם ליצור.
3. מעצבים חייבים למנף יצירתיות תוך מחשבה תחילה, כך שהעיצוב ישרת מטרה. צריכות להיות סיבות מושכלות לבחירות.

 

צניעות בעיצוב מתבטאת בהתמקדות במשתמש ולא במעצב,
בהתבססות על מידע חיצוני, ובמינוף יצירתיות,
כך שזו גם תשרת מטרה כלשהי

 

באופנים רבים ניתן להיעזר במידע הזה כדי לבחון מעצבים שמולם אתם עתידים לעבוד. אם הבחירות נובעות מאינטואיציה בלבד, וללא היכולת להסביר את הרציונל ואת הסיבה מאחורי הבחירות – מדובר אז, בעצם, בתהליך של יצירת אמנות ולא בתהליך של עיצוב.
לעומת זאת, אם המעצב יכול לגבות את ההחלטות העיצוביות בסיבות שכלתניות המבוססות על מידע אמין/מחקר/ניסיון – אז אכן מתקיים תהליך של עיצוב. עצתו של  Knight למעצבים: תמיד תשאלו עבור כל החלטה שלכם הנוגעת לעיצוב – מדוע? מה הסיבה מאחורי ההחלטה? לסיכום, הוא טוען, כי

אמנות טובה היא כישרון || עיצוב טוב הוא מיומנות

 

 

Bibliography

_______________________

  1. McDonnell, Janet. (2011). Imposition of order: A comparison between design and fine art practices, Design Studies, 32 (6), 557-572.
  2. Rowe, P. (1987). Design thinking. Cambridge Mass: MIT Press.
  3. Tonkinwise, C. (2011). A taste for practices: Unpressing style in design thinking. Design Studies, 32(6), 533-545.
  4. Cross, N. (2007). Designerly ways of knowing. Basel: Birkhause.
  5. Lawson, B. (2004). Schemata, gambit and precedent: Some factors in design expertise. Design Studies, 25(5), 443-457.
  6. Knight, Austin, https://austinknight.com/writing/design-is-not-art

מעוניינים בשיחה או בפגישה אתי?

מלאו את הפרטים הבאים

עוד בנושא

תראו מה שצבע יכול לעשות (מאמר מס' 2 בסידרה)

מעצבת פנים בחיפה הרב-תרבותית מציגה מחקר חדש המצביע על השוני בהשפעת הצבע האדום על תפישה והתנהגות של אנשים מתרבויות שונות   מאת: ד"ר ענת קליין  כמעצבת פנים בחיפה, עיר המאוכלסת בתושבים מתרבויות שונות, עניין  אותי לבחון ולהבהיר לכם את השוני בהשפעתם של צבעים על תפישה והתנהגות של אנשים מתרבויות שונות, כפי שעולה ממחקר חדש[1]. שכן,...
קרא עוד >>

תראו מה שצבע יכול לעשות (מאמר מס' 1 בסידרה)

מעצבת פנים בחיפה מתחקה אחר השפעותיהם של צבעים על תפקוד קוגניטיבי, רגשי והתנהגותי. יש להן השלכות גם על עיצוב פנים דירות      מאת: ד"ר ענת קליין כמעצבת פנים בחיפה, המודעת לחשיבותם של צבעים במגוון תחומים, תרגמתי עבורכם מאמרי מחקר על אודות השפעותיהם על תפקוד קוגניטיבי, רגשי והתנהגותי. השפעות אלה מבהירות לנו, בעצם, מדוע צבע...
קרא עוד >>

מי שעולה ומי שיורד (מאמר מס' 3 בסידרה)

בין הטרנדים לשנת 2020 נמנים גם גווני כחול וירקרק מרגיעים. הם מתכתבים עם כחול הים הנשקף מהדירות, מתאימים לעיצוב פנים בחיפה   מאת:  ד"ר ענת קליין שילוב של צבעים מרגיעים, כגון גווני הכחול והירוק, בקירות ובריהוט הדירות, מתכתב עם כחול הים הנשקף מהן, מתאים לעיצוב פנים בחיפה. מדובר באחד הטרנדים לשנת 2020  שנראה לי,...
קרא עוד >>

מי שעולה ומי שיורד (מאמר מס' 2 בסידרה)

בין אם תבחרו ברטרו מודרני, בכהה אופנתי או בחזרה לטבע – לפי מעצבת פנים בחיפה – מדובר בטרנדים חמים לשנת 2020   מאת:  ד"ר ענת קליין קיימות וחזרה לטבע בעיצוב מעיון בעיתונים מובילים בעולם בנושאי כלכלה, עסקים ועיצוב עולה, כי מעצבי פנים הולכים ונוטים לתמוך השנה בתנועות הקיימות והחזרה לטבע. הם מעלים שאלות כגון:...
קרא עוד >>

מי שעולה ומי שיורד (מאמר מס' 1 בסידרה)

מעצבת פנים בחיפה מתחקה אחר הטרנדים בעיצוב פנים לשנת 2020 שחוזים עיתונים מובילים בעולם    מאת: ד"ר ענת קליין לכל מי שמתלבטים עכשיו כיצד לתכנן את עיצוב הפנים והלבשת הבית בביתם, כמעצבת פנים בחיפה, אספתי ותרגמתי למענכם כמה מהטרנדים בעיצוב לשנת 2020. מדובר בטרנדים שחוזים כמה מהעיתונים והמגזינים המובילים בעולם בנושאי כלכלה, עסקים ועיצוב. ביניהם...
קרא עוד >>

מרגיע, משרה שלווה, יציבות וביטחון

כחול הוכרז כצבע לשנת 2020 על-ידי מכון הצבעים העולמי "פנטון"   מאת: ד"ר ענת קליין מכון הצבעים העולמי פנטון הכריז באחרונה על כחול כצבע לשנת 2020.  כך הוא מחליף את הצבע קורל חי של שנת 2019, הידוע כצבע מעורר, משמח ואנרגטי. הצבע הנבחר הוא כחול קלאסי, מספר 19-4052. לדברי המכון, הצבע כחול קלאסי הוא...
קרא עוד >>

רק לא לעגל פינות

על קסמן של פינות הבית ועל הפרקטיות שלהן בעיצוב פנים דירות מאת: ד"ר ענת קליין נישות הן פינות בדירה, המצויות בין שני קירות או בין שלושה. הן נוצרות במכוון למטרות שעבורן יועדו מראש, לדוגמה, פינה המיועדת לארונות מכל סוג שהוא, בין אם ארון-קיר לבגדים, ובין אם קבוצת מגירות לאחסון חפצים או מסמכים שונים. מתכננים...
קרא עוד >>

לא רק לשבת עליו

נכון שבעיקר יושבים עליו. פחות מתייחסים אליו כאל אובייקט דקורטיבי אבל, הכי מעניין הסיפור מאחוריו, שגם תורם לעיצוב פנים יוקרתי   מאת: ד"ר ענת קליין תפקידם המקורי והעיקרי של כסאות הוא אמנם לספק מקום ישיבה נוח. אולם, אי אפשר להתעלם מתרומתם לעיצוב פנים דירות. שם הם משמשים בתפקיד דקורטיבי, ממש כתמונות או כפסלים. אבל...
קרא עוד >>

כמו תמונה ששווה מיליון דולר

לא צריך להיות עשירים כדי להעניק לעיצוב פנים דירות נופך של תרבות ואמנות כל גלויה ישנה יכולה לתרום     מאת: ד"ר ענת קליין לא סוד הוא, כי אנשים בעלי הון נוהגים לקשט את בתיהם באוספים של אמנים ידועים. לא פעם הם מתייחסים לאוצרות האמנות שבבתיהם כאל השקעה כספית, בדומה להשקעה בזהב או ביהלומים. אבל, בעצם,...
קרא עוד >>

פררי, שנטל תומס, ולואי גוסט – מה המשותף?

בין אם אתם חובבי מכוניות ישנות, ובין אם אתם מכורים לאופנה או מתרגשים מריהוט מעניין, את כולם תמצאו במקום אחד, שכולו חגיגת עיצוב   מאת: ד"ר ענת קליין     אין כמו מוזיאון העיצוב בברצלונה, כדי להעיד על הזיקה בין תחומי עיצוב שונים ואף כדי להמחיש אותה. רק בשנת 2014 נפתח  מוזיאון העיצוב הזה Museu del...
קרא עוד >>